ציורי שואה – “הירושה שלי”
אני “דור שני”, בתם של ניצולי שואה.
בבית הורי לא דיברו. אבל השתיקות הכילו גברים ונשים שנעלמו לבלי שוב, וילדה בת 5 על נדנדה, שמחייכת אלי מתוך צילום ושקשוק רכבות רפאים.
בילדותי, פחד גדול שרחש מתחת לפני השטח, עלה ונספג לכל תאי הגוף שלי.
היום, כציירת, אני מעלה ופורשת לאור היום את המרווחים שבין המילים, את התחושות ואת השתיקות.
בעבודותיי אינני מתארת אירועים, אלא את החרדה האישית שלי מפני אסון טוטאלי, אסון העלול להתרחש בכל עת, בכל מקום, לכל אחד.
אני מבטאת חרדה מפני שיבוש אמות המוסר הבסיסיות ביותר, טשטוש ואובדן הזהות האנושית
כשהתחלתי לצייר את הציורים האלה, האמצעים האמנותיים שהשתמשתי בהם לפני כן, כבר לא התאימו – הצבעים, הטכניקה, אוצר הדימויים.
כדי לבטא את שאינו בר ביטוי, הייתי זקוקה לשפה שונה מזו שהייתי מורגלת בה.
בהתחלה השתמשתי בפחם. פחם מתקשר לפיח – לכן החומר התאים לי.
מאוחר יותר, במקום לרשום בפחם, או לצייר בצבע שחור, יצרתי את הדמויות שלי ע”י מחיקה, ניגוב וחשיפה מתוך הפחם. לפעמים מחקתי בעדינות, לפעמים באגרסיביות, עד כדי הצלפה בבד הציור.
גם בתיאור הדמויות הייתי זקוקה לדימויים שלא יתארו אנשים או מצבים ספציפיים. לכן השתמשתי בדימויים מחוקים ובדמויות גפרורים שאיפשרו לי לבטא הרבה – במעט.
בדרך כלל, כשמוחקים, דברים נעלמים. ואני, דווקא ע”י אותה פעולה, חושפת אותם. משמרת אותם.
בחלק מהציורים בחרתי להשתמש גם בצבע צהוב, שמסמל עבורי בושה ואוזלת יד. יחד עם זאת, הוא גם כל שהינו חם, פראי, חופשי, מתחדש.
הדמויות שאני מציירת דחוסות בתוך מסגרות, שהן אינן יכולות לפרוץ אותן.
באמצעות הציורים שברתי את קשר השתיקה.
אני מעבירה לילדי “ירושה” שאפשר לדבר עליה, להתמודד אתה.
חזור לגלריה: ציורי שואה
ציורים לתערוכות נושא. ציורי שואה בצבעי שמן או אקריליק על קנבס. הציורים אוריגינאליים, צוירו על ידי הציירת מירי לביא, דור שני לשואה. לפרטים נוספים נא ללחוץ כאן … לצור קשר
